הכי קשה – היקף גדול מאוד של "נדבקים", בעלי תסמינים מובהקים, צועק כבר ימים רבים, בואו תבדקו אותי, הייתי ליד קורונה, יש לי תסמינים של קורנה, ואתם אינכם.
צעירים ובוגרים. מאיזו ישראל שתרצו. קיבלתי עשרות הודעות במהלך היממה האחרונה. מפורטות, קשות, בכל הודעה סיפור מפחיד אחר, ומאחורי כל סיפור משפחה משתגעת מדאגה ופחד.
זה הבור הגדול. תסמינים שלא נבדקים כלל. "חולים" חופשיים שהודיעו על מצבם, והנה אף אחד לא בא. וגם מצבם מחמיר והולך. ואף אחד לא בא.
סימנו את הבור הזה מתחילת הדרך, לא קשה להבחין, והוא עדיין לא הגיע לפתרונו.
בבדיקה עם קולגות אני מוצא שהצעקה תופסת גם אותם.
הפתרון המהיר לדעתי, מעכשיו, כברירה של חירום – תציפו את הסיפורים, את המצב, בלי חשש ובלי בושה, גם כאן אם תרצו, פרטים, התרחשות, חום, וכו'. אל תהססו.
הפרסום יביא אליכם את הבודקים. ואת החשבון עוד נסגור.
