החיים חוזרים אט אט למסלולם משכבר, זה הנוסח המקובל. השר שטייניץ מאיים על הבגצ מן הבוקר, האתר של רשות המיסים עובד, לפי שעה, וזה כמעט כמו באמריקה, הדרוזים יצאו להפגנה ראשונה, אני מציע שלא נמתין לשניה, גם המתמחים ברפואה יצאו למחאות מקדימות, תמיד נזכור שפרופ' רוטשטיין, הנהיג את המרד הרופאים לפני כ-30 שנה, החיים חוזרים, גם תאונות הדרכים, שמונה הרוגים עד כה, והמילה שיוויון עדיין בולטת בחסרונה בכל ההסכמים עליהם מצביעה כנסת ישראל.
החיים חוזרים, לאט לאט, וכמו בתחילת הדרך, גם היום, אנחנו לא באמת יודעים מה הולך עם הוירוס הזה, מדוע בא, כמה זמן באמת הוא איתנו, האם הלך לדרכו? או לא? וגם אין לנו שמץ של מושג מדוע דווקא אצלנו, באזור שלנו, ישראל, מצרים, ירדן, עזה, סוריה, יוון, קפריסין, מספרי הנפגעים נמוכים מאוד יחסית, ומידת הפגיעה קטנה במיוחד. קטנה משלנו אפילו. אפילו נכון לומר, שכאן באזור שלנו, כולל המגרב, תוניס, אלגיר, מרוקו, אנחנו השיאנים, הכי הרבה. אבל אנחנו לא יודעים למה, לא באמת, וגם טובי המומחים אינם יודעים להסביר לנו למה ומה הפירוש. אבל אין באי הידיעה כדי לשנות ולעצור את החיים מלחזור למסלולם. המסלול, למדנו, זה הסיפור. (היום בתכנית, 10.00, גל"צ)
