חוזרים לאחור, אם הבנתי. הצתות של קורונה בבתי האבות, ברמת גן חמישה עשר נדבקים, בבני ברק שישה עשר, ועדיין לא ראינו את ההכנות לקראת הגל השני, ועדיין לא ברור לי שסיימנו עם הגל הראשון. והנה הם נואשים, צמאים לתמיכה כלכלית של שקל, וכלום. חוזרים לאחור אמרנו, במגזרים, במדורות, בהלוויות, בחופים, כולנו רואים, ואם הקורונה עדיין כאן היא תחגוג שיגעון בעוד עשרה ימים. חוזרים לאחור, המערכת הכלכלית לא עונה להתרסקות של העצמאים הקטנים, נקודה. לא עונה, לא יודעת, ממלמלת אחוזים, ואם העצמאים הקטנים הולכים ומתרסקים מול עינינו, הקשישים על אחת כמה וכמה, ההבטחה לפצות את מקבלי קיצבת הפנסיה על הפסקת עבודתם, הופרה אשכרה בימים אלה, פשוט ואכזרי ועם נימוקים של טבלאות. קשה להעלות על הדעת שכחלון ובאבד ינעלו את חמש השנים שלהם עם ההחלטה הזו. אבל, אנחנו גם צועדים קדימה, בעזרת השם, בזכות הצדיק, רבי שמעון בר יוחאי, וכבר הגענו לתפארת, ואנחנו מתלבטים בין שלושים ושניים שרים לבין שלושים וארבעה, בין שלושים וארבעה שרים לבין שלושים ושישה, הכי כיף שלושים ושישה, הלמ"ד-וו, צדיקים כולם. ושהרבי יגן עלינו (היום בתכנית, 10.00, גל"צ)
התרסקות מהירה
16 במאי 2020
בין עיניים קרועות לרווחה לבין עיניים עצומות בכוח, אנחנו רואים הכל. המערכת השלטת מתפרקת לרסיסים, שביבים שביבים ממה שהיה פעם
