לא לא, באמת, אין צורך בשרות הביטחון כדי לעקוב אחרי נדבקים, יש צורך דחוף במכשירי הנשמה, בערכות בדיקה, במסיכות ראויות, בצוותים רפואיים, בתוספת צוותים, במעבדות עובדות, בניהול מערכה, בהל מערכה, בחמ"ל, בהתאמה ובשילוב של שפת הכלכלה עם שפת הבריאות, ובתרגום של שני אלו לשפת בני האדם. ולא טוב בימים אלה להקצין דרישה על חשבון אי הכנה מוקדמת. לאט לאט, קחו אוויר. כולנו בתוך המגיפה, כתשעה מיליון נפש, ונתקן יחד תוך כדי תנועה.
וגם נשיר, ועוד איך נשיר, עוד נשובה אל ניגון עתיק
אין פוליטיקה בימים אלה, לא במובן שהורגלנו אליו עד כה. ואם יש עדיין מי שנוהג כך, משום מה, יש לחדול מן ההרגלים הישנים. בדיני נפשות אנחנו עוסקים ואף אחד כאן לא מתכוון לשחק משחקים.
אין ספק שישראל צריכה ממשלת חירום, כפשוטו, בהשתתפות נציגי הציבור כולם. ועכשיו. ולפי מה שראיתי עד כה, חשוב שיהיו בצוות המוביל אנשים נוספים. מאוד חשוב. הכרחי, נקודה.
אבל, ולפני הכל, יש צורך בהודעה ברורה לכלל אזרחי ישראל, שתגיד בלשון בהירה וחדה. אף אחד לא יזרוק אתכם מהבית בגלל שכר דירה, אף אחד לא יזרוק אתכם הבית בגלל משכנתא, אל תדאגו, לא לרכישת מזון, לא לרכישת תרופה, וגם לא לטיפול בילדים, אנחנו נדאג ואנחנו נעזור. הודעה קטנה, חמימה, שתאפשר לנו לשיר בשקט
עוד נשובה אל ניגון עתיק. והזמר ייף ויערב (היום בתכנית, 10.00, גלצ)