אנחנו מבינים לאט. מאוד לאט. אבל הוירוס מכפיל את עצמו כל שלושה ימים, לפי שעה. ופירוש הדבר, אם לא ניצור את השינוי המתבקש, נמצא כעשרת אלפים נדבקים בעוד חמישה עשר יום. החשבון פשוט. והבידוד שלנו הוא צו קיומי. אנא מכם, תבחרו בחיים.
כמה הערות לסדר. יש פער גדול בין ההבטחות של החשב הכללי חיזקיהו באשר להלוואת הבנקים לעצמאים הקטנים, לבין המציאות, כבד בדקנו, ואתם נדרשים לתקן. ההחלטה על איכון טלפונים, מפחידה במיוחד. ומלמדת שניים: אין פיקוח על הממשלה. זה אחד. והבחירה בצעדים דרסטיים נועדה גם לכסות על מחדלי ההערכות.
שש שעות דנו בנושא הזה, אמר אתמול ראש הממשלה, ונמצא שגם השימוש בזמן הניהול, לוקה בחסר. ועוד, מתבקש לשנות את שעת התדרוך היומי. הכתובת המובהקת של הוירוס הם בני השישים פלוס, ותשע בערב זה קצת מאוחר לקשב ראוי. גם קיצור התנאים המוקדמים כדי לזכות בתשלום דמי אבטלה למי שיצא לחופשה ללא תשלום, מביך. החברים באוצר מתבקשים לשנות ראש. תחתכו תנאים ופרוצדורות. מי שנשלח מעבודתו נזקק לכסף עכשיו, בלי אלפי תנאים מוקדמים, צריך לזוז, ומהר. אמרנו, בוחרים בחיים. (היום בתכנית, 10.00, גל"צ)
